יצחק נבון היה דור 12 בירושלים. משפחת אביו התגוררה בעיר מאז 1670, יותר מ-340 שנים ברציפות, ומקורה בגולי ספרד שהגיעו לתורכיה.

אימו נולדה במרוקו, בת למשפחת הרבנים בן-עטר אשר עלתה ארצה בשנת 1884. ההורים, מרים ויוסף, התגוררו בבית מוסאיוף ושם ילדה האם תשעה ילדים. חמישה מהם נפטרו בגיל צעיר.

נבון נולד בא' בניסן תרפ"א (9 באפריל 1921) בירושלים. למד בבית המדרש המסורתי "דורש ציון" ובבית הספר "תחכמוני". את לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר "ליד האוניברסיטה" (ליד"ה), ולימים אף שימש מורה ומחנך בבית ספר זה. באוניברסיטה העברית בירושלים למד לומד פדגוגיה, ספרות עברית וערבית ואיסלאם.

כשהיה בן שלוש, עברה המשפחה מבית מוסאיוף לשכונת אוהל משה: ההורים, אחיותיו אסתר (לימים נישאה לאליהו קמר) ומזל (לימים נישאה למשה ליננברג) ואחיו ויקטור חיים (שנישא לציפורה ביטנסקי). בין האחים שררו יחסי קרבה והערכה רבה.

חודשים אחדים לאחר שובו ארצה מתמנה למזכירו של שר החוץ משה שרת.

בימים שבהם כיהן כמזכירו של שרת, נקרא נבון ללמד את דוד בן גוריון ספרדית. זמן קצר אחר כך התבקש להחליף את מזכירו של ראש הממשלה. בברכתו של שרת, החל נבון את עבודתו במחיצת בן גוריון. הקשר האמיץ והמיוחד בין יצחק נבון לראש הממשלה דוד בן-גוריון החל בכמיהה משותפת לרכוש ידע, להעמיק בחוכמה ולהתבשם מרוח הספרות. בחלוף הזמן היה נבון ליד ימינו של בן-גוריון ועמד לצידו במשך 11 שנים, עד לפרישתו הסופית של בן-גוריון מהחיים הציבוריים. נבון רכש את אמונו המלא, והיה שותף להכרעות ולהחלטות הרות גורל בתולדות מדינת ישראל. בספרו "באמונתו יחיה" ליקט נבון את מאמריו על דוד בן-גוריון מנקודת מבטו האישית.

לאחר התפטרותו של בן גוריון, נבון עומד בראש אגף התרבות והאומנות במשרד החינוך. מתוך רצון להוביל לצמצום הפערים בחברה, הוא יוזם את המבצע ל"ביעור הבערות" ומקים מערך של מורות חיילות המלמדות קרוא וכתוב את האוכלוסייה הבוגרת ברחבי מדינה. פרויקט זה זכה להצלחה רבה ונתן בידי רבים שופר להשמיע את יפי תרבותם.

נבחר לכנסת ישראל מטעם מפלגת רפ"י ומכהן כחבר כנסת עד שנת 1978. בין היתר משמש סגן יושב ראש הכנסת ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון.

יצחק נבון נבחר לנשיאה החמישי של מדינת ישראל בי"ב בניסן תשל"ח, 19 באפריל 1978. כנשיא הוא שוקד על הגברת הלכידות החברתית וקידום הערבות ההדדית בין העדות והדתות במדינה. לראשונה בישראל נשיא המדינה הוא אב לילדים צעירים, נעמה (5) וארז (4) הגדלים במשכן הנשיא.

נבון יוצא לביקור ממלכתי היסטורי במצרים

במלחמת לבנון ("שלום הגליל") תובע להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את אירועי סברה ושתילה שבלבנון.

הפגנת הענק לאחר הטבח בסברה ושתילה בלבנון, תל אביב 1982.
צילום: מיקי שוביץ, לע"מ.

עם תום כהונתו כנשיא, נבון חוזר לחיים הפוליטיים ונבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה. הוא מקבל לידיו את תיק החינוך והתרבות ויוצא לדרך חדשה-ישנה. כשר החינוך הוא מבקש להטמיע את החינוך לדמוקרטיה, לדו קיום בין כל תושבי ישראל ולשלום עם שכנינו; מדגיש את החשיבות בחינוך המדעי-טכנולוגי ומתגבר את לימודי השפה הערבית; יוזם את המפעל "סל תרבות"; מנהיג את מסעות התלמידים למחנות ההשמדה בפולין ופועל להקמת בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה "סם שפיגל" בירושלים.

שר החינוך והתרבות יצחק נבון צופה בהצגה על הגזענות עם תלמידים בירושלים.
צילום: רוני נעמן

פורש מהחיים הפוליטיים וממלא בהתנדבות תפקידים ציבוריים העולים בקנה אחד עם נטיות ליבו. הוא עומד בראש הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו; האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים; שמורת הטבע התנ"כית "נאות קדומים"; ומשמש נשיא ארגון ההגנה; נשיא מוסדות יד בן-גוריון; ונשיא המרכז למורשת יהדות צפון אפריקה.

כמו כן שימש יושב ראש המועצה הציבורית לציון 500 שנים לגירוש יהודי ספרד; יושב ראש עמותת ידידי "בית שלום יפן" בישראל (שאותה ייסד, והיום נקראת על שמו); יושב ראש חבר השופטים של חידון התנ"ך וכן נשיא כבוד של "קרן אברהם" לעידוד וקידום הבנה ודו קיום יהודי-ערבי

אופירה נבון הולכת לעולמה לאחר מאבק אמיץ במחלת הסרטן.

לאחר שנות זוגיות ארוכות, בא בברית הנישואין עם מירי שפיר, יועצת תדמית ותקשורת העוסקת בכתיבה ובציור.