הנשיא יצחק נבון, דור 12 בירושלים, נולד בשנת 1921 בירושלים, צאצא למשפחת אביו מקהילת יוצאי ספרד שעלתה מתורכיה בשנת 1670, ומצד אמו הוא נצר למשפחת הרב חיים בן עטר ממרוקו, בעל הספר "אור החיים", שהגיעה לעיר בשנת 1884.

בני משפחתו הענפה והוותיקה של נבון היו מבוני ירושלים. הידוע בהם הוא יוסף ביי נבון אשר הקים שכונות ומבנים ברחבי העיר, כשהבולט במפעליו היה בניית מסילת הרכבת לירושלים.

הנשיא נבון אהב את ירושלים וחי בה כל ימי חייו. את השכלתו אף כן רכש בעיר, עת למד ב"תיכון שליד האוניברסיטה" והמשיך ללימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית. טרם הקמת המדינה, שימש נבון כראש המחלקה הערבית של שירות הידיעות של ההגנה באזור ירושלים. למחלקה הייתה חשיבות עצומה והידיעות שנאספו בה השפיעו על מהלכי הקרבות, ואף הכריעו חלק מהן, בואכה שחרור ירושלים.

העיר, על מכאוביה, אנשיה, גווניה וסיפוריה שזורה כחוט השָני בכל יצירותיו של יצחק נבון; חבריו שנפלו עליה במאבק על המדינה שבדרך ובניה שהלכו על משמר חומותיה היו היסוד ל"ששת הימים ושבעת השערים"; שכונת אוהל משה בה גדל הייתה ההשראה למחזה "בוסתן ספרדי" –  המתאר חיים שהיינו מבקשים לעצמנו – חיי שותפות בין כל חלקי העם; כמיהה חיה ופועמת לאפשרות לחיות ביחד – דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים, ערבים ויהודים…