יצחק נבון

נבון שלי

יצחק נבון היה "הנשיא של העם". במהלך חמש שנות כהונתו כנשיא פקדו את בית הנשיא יותר מ-300,000 מבקרים, נוסף על מאות אלפי אזרחים שעימם נפגש בסיוריו הרבים ברחבי הארץ (מעל 300 ביקורים).

אם גם לך יש חוויות אישיות – אנקדוטה, תמונה מעניינת, ציור, שיר, מכתב ועוד, נשמח מאוד אם תשלח לנו אותם, ואנו נפרסם מקבץ מהם בעמוד זה.

מחכים למיילים שלכם  info@navon-center.org.il

ציור הילדה רויטל מגן בחיפה

רויטל החמודה
לנשיא היקר!
פרח באהבה
שיהיו לך חיים יפים וטובים.

בוקר טוב,
אינני יודעת כמה מכם זוכרים את הציטוט המופיע בהזמנה ליום העיון, אבל מבחינתי ציטוט זה הוא תמצית העניין. כי מה עוד אפשר לומר אחרי הצהרת אהבה שכזאת:
"שפה יש לאהוב. כדי לאהוב אותה צריך להכיר אותה וּלחזר אחריה ואז היא נענית לך בכל שלל חמודותיה. אבל היא גם זקוקה להגנה…"
פשוט מאוהב. אין מילה קולעת יותר. ונאמן. וכן… גם קנאי. קנאי לשפה. הנשיא החמישי יצחק נבון אהב את העברית בכל מאודו, קינא לה ותבע את עלבונה.
העברית השגורה על פיו הייתה משובחת, שפה רהוטה, משובצת פסוקים וביטויים מן המקורות. הוא גדל על ברכי התנ"ך ואהב לתבל את דבריו – רשמיים ושאינם רשמיים – בשפת אבות אבותינו, שפת הבריאה.

להמשך קריאה…

דברים היוצאים מן הלב- נעמה נבון 13.11.2017

אם הייתי צריכה לתאר את אבא שלי במילה אחת, הייתי בוחרת במילה "מורה". אבי היה מורה הן בהכשרתו המקצועית והן בהתנהלותו במובן הרחב של המילה. לצד היותו מקור בלתי נדלה לידע, הוא אהב להנחות, להדריך, לכוון, לתקן (לעיתים בהקפדה יתרה) ולשמש דוגמא אישית בהתנהגותו. אם הייתי צריכה לתאר את אבי בשתי מילים  הייתי בוחרת במילים "מורה" ו-"תלמיד", כי לצד היותו מורה בכל נימי נפשו, הוא היה תלמיד שקדן שלא הפסיק לרגע לשאול שאלות ולחקור את סביבותיו. אולי התכונות האלה של "מורה" ו-"תלמיד" הן שהפכו אותו לאיש ציבור אהוב ומקובל על כולם. הכבוד שרחש לכל מי שנקרא בדרכו, יכולתו למצוא שפה משותפת עם כל אדם שהכיר ופגש, סקרנותו ללמוד על עברם של בני שיחו ולהקשיב לשאיפותיהם, ובד בבד לעודד את הסובבים אותו להגשמה עצמית- מדגימים את המורה והתלמיד שהתגלמו באיש הציבור שהיה. אבא יקר, לא להספיד אותך באתי, אלא לשבת איתך! ללכת עמך בדרכים קדומות ולספר על היותך והעדרך  בחיינו… לדבר געגוע….
אני מתגעגעת לקפה אבי ולמגע יד אבי ולקולו. אני מתגעגעת ליכולתו לחשוב על זולתו עם קומו, במהלך ארוחת הבוקר שלו, בהולכו ובשובו לביתו, ועד עלייתו  על יצועו לעת ליל. כל אישה וגבר, ילדה וילד שנקרו בדרכו, ששמע סיפורם, שחלף על פניהם- סיקרנו אותו, העסיקו את מחשבותיו והיו עבורו עולם ומלואו. אני מתגעגעת לאהבתו את השפה הכתובה, המליצות העמוקה השואבת מן המקורות ומן היום יום ואת הערכתו למשל, לסיפור, לשירה ולפתגם המועברים בעל פה מדור לדור, מסב לאם וממנה לבתה ובנה. מתוך הערכה זו למסורות קדומות ורצונו לשמרם לדורות הבאים, הבין אבי את החשיבות ביצירת מקום לכל עדה ותרבות ואת המשמעות העמוקה בהקניית היכולות לקרוא ולכתוב לכל המבקש זאת לעצמו. אם תרצו, זהו געגוע לחזונו החינוכי המכבד תרבויות שונות והמבקש להעשיר את כולנו בהם. אני מתגעגעת לכעסו על רידוד השיח וצמצום השפה. כי לפני שמורידים את השפה מנכסיה כדאי לשנן את הלשון כולה. לפני שמפרקים את השפה ממילותיה יש לזכור אותה, להכיר אותה, את עברה, את מקורותיה ואת תרבותה. אני מתגעגעת לידיעתו כי שפה יוצרת מציאות, ולניסיונו כמנהיג לכונן מציאות מרוממת, סבלנית, תומכת ומקרבת ולא מציאות מפלגת, מרוקנת, מסיטה, מורידה ומזלזלת. אני מתגעגעת לחשיבה השוויונית שלו, הסקרנית, האכפתית, הסולידרית. אני מתגעגעת לאמונתו בשלום, בדו קיום ובשכנות טובה; לרצונו להכיר את האחר ולעשות ככל הניתן כדי למוטט את חומת השפה, הזרות והפחד. אני מתגעגעת לאיש שהאמין שאנשים יכולים לצלוח כל מכשול אם הם ניגשים אליו ביחד.
אני מתגעגעת לשאיפתו להיות פה לכל אלו המרגישים שאיבדו את זכותם למילים, שחשים שאינם נשמעים, לכוונתו לאחד, לתת מקום ולהושיט יד.
אני מתגעגעת
ללבו הטוב שידע להקשיב, מעבר למה שנאמר במילים; שהבין דברים מעבר לריח ותחושה; שידע לשאול על מה שחשוב ונסתר.
אני מתגעגעת לחיפושו אחר החיובי והשתדלותו לראות הכל במבט אופטימי; ולאהבתו לשמוע ציוץ ציפור שמקדמת פני שחר וטפטוף הגשם בחורף; להנאה הפשוטה בהתבוננות בפרח מבצבץ לפתע מתוך סדק בגדר.
אבא יקר, אני מתגעגעת לחיוכך החם, לצחוקך, לפתיחותך ולאהבתך.
באתי לשבת איתך אבא ולספר געגוע… והמילים שמצאתי דלות הן וקטנות אל מול תהום חסרונך מאז נפרדת מעמנו והותרת אותנו חסרים.
אולי כי מילים לא באמת יכולות לתאר געגוע.
ואני? אני מתגעגעת כל כך!

מכתב מחוה רוזנבאום, אמא לבת דפנה 27.12.1981

כבוד הנשיא,

הרשה נא לי לגזול מספר רגעים מזמנך, הרגשתי שאני צריכה לכתוב ולספר לך מה חושבת בתי הקטנה, דפנה, שזה עתה מלאו לה 4 שנים.

באחד הבקרים, בשבוע שחלף, עוד כשקורי השינה מכסים את עיניה, היא פנתה אלי ואמרה: "אמא, אני יודעת מי עושה שיהיה לנו טוב- אלוהים ויצחק נבון!"

ראה נא בזה ברכה בעמלך.
בכל הכבוד
חוה רוזנבאום

מכתב מהחייל הדרוזי כדורי נזיה לנשיא נבון 5.5.1983

אני חייל מבן העדה הדרוזית, המשרת ביחידת שריון בדרגת רס"ב. שמי כדורי נזיה מדלית אל כרמל.

מצאתי לנכון לכתוב לך מכתב הוקרה זה, שלפחות אוכל להביע את רחשי לבי הכנים כלפיך.

אדון יקר, במשך כהונתך שמעתי את כל נאומיך, הן בטלויזיה והן ברדיו, המופנים לתושבי ישראל, וחלקם הופנו ישירות לבני עדתי. הערכתי את הכנות והכוונה הטהורה בכל מילה מנאומיך. הערכתי את ביקוריך בישוב הדרוזי ועד כמה את הארוח שלך בשכונת התקווה בתחילת כהונתך.

עד כמה תחסר לנו. לנו לכל תושבי ישראל.

הנני מאחל לך ולבני ביתך כל טוב מעומק לב ושתצליח כהרגלך בכל אשר תעשה.

ולבסוף אשמח אם תתארחו אצלי בבית בזמנכם החופשי.

בהערכה ובכבוד!
כדורי נזיה
דלית אל כרמל

מכתב העולה החדש משה רוזנברג 6.5.1981

כבוד הנשיא:

כעולה חדש מארצות הברית, מאד התרשמתי מהדברים שנשאת הערב לקראת יום העצמאות על תרומתם של עולי המערב, מהות הציונות, ועל שאין להתעלם מלעודד ליהודי ארצות הרווחה לעלות ארצה.

בתקופה הזאת שבה אני עומד בפני אבטלה, אני סבור שאמצא את מקומי בארצנו.

דבריך יעודדו בי בביצוע משימה זו.

בברכה נאמנה,
משה רוזנברג.

מכתב הוקרה בחרוזים- יצחק קוברד לנבון עם סיום כהונתו של נבון כנשיא 5.5.1983

כבוד הנשיא,

חמש שנים עברו לכהונתך כיום אתמול
מלאת תפקידך ונתת שביעות רצון לכל
וכל שכבות העם שרו לך שירי הלל
כי אתה זכית זכות גדולה שבאה לך מהאל.

עוד דורות יזכרו את דמותך האצילה,
נשיאים ומנהיגים דברו עליך תהילה.
מידותיך הן ענווה ואמרי שפר נאים
ומוצא שפתיך הם רובם דברי חיים.

פרידתך מעלינו היא קשה מהקשות
כי היית גואל ומושיע לשכבות החלשות.
ולכל בני האנוש דיברת איתם בשפתם
והקשרים נמשכו לאורך הדרך איתם.

ומעתה דמותך תשאר לנגד עיננו
ופועלך נספר לדורות הבאים ולבני בנינו
כי עם ישראל זכה לנשיא מגדולי הדור
וכהונתו שפכה לעמינו זוהר וקרני אור

בכבוד רב,
המעריך והמעריץ
יצחק לוי קוברד

מכתב מנעים עבדו ג'וליס 2.2.2010

הקדשה: לאיש הענק מר יצחק נבון
היסטוריה כותבים אותה אנשים רגילים
אבל עושים אותה אנשים ענקים
ואתה מהענקים שהם גאוות העם.

עם הכבוד הראוי,
סגן מנהל שירותי מזון, ג'וליס נעים.