יצחק נבון

ביוגרפיה

…זהו סיפור חיים של אדם שלמזלו חי בתקופה היסטורית בתולדות עם ישראל וגם זכה להשתלב במידה מסוימת במעשים הגורליים.

יצחק נבון | כל הדרך

מי היה יצחק נבון?
מורה ומחנך; דיפלומט; חבר כנסת ושר החינוך והתרבות; הנשיא החמישי של מדינת ישראל; סגן ראש הממשלה; סופר ומחזאי; שוחר שלום

ההתחלה

יצחק נבון נולד בירושלים בראש חודש ניסן תרפ"א (9 באפריל 1921), בן למשפחה ירושלמית ותיקה.

באוניברסיטה העברית בירושלים למד פדגוגיה, תרבות האיסלאם, שפה ערבית וספרות עברית והיטיב ליישם את ההשכלה שרכש בכל אחד מתחומים אלו בתפקידים הרבים שנשא.

יצחק נבון היה מורה ומחנך בירושלים עד אשר נקרא להצטרף ל"הגנה" כדי לנהל את המחלקה הערבית של "שירות הידיעות" (ש"י) בירושלים. בתום מלחמת העצמאות נשלח על ידי משרד החוץ לשגרירות ישראל באורוגוואי ובארגנטינה. עם חזרתו ארצה התמנה למזכירו המדיני של שר החוץ משה שרת ובסוף שנת 1952 התבקש לנהל את לשכתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון והיה ליד ימינו במשך 11 שנים.         

בשנים 1965-1963 ניהל את האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות. הוא עמד בראש מבצע "ביעור הבערות" שאותו יזם. במסגרת המבצע הקים נבון מערך של מורות חיילות אשר עסקו בהוראת מבוגרים ברחבי הארץ – במושבים, בעיירות הפיתוח וביישובי הספר.

חבר כנסת

בשנת 1965 נבחר לכנסת והיה חבר בה עד 1978, אז נבחר לנשיא המדינה. בהיותו חבר כנסת, שימש סגן יושב ראש הכנסת ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון. בשנת 1972, במהלך הקונגרס הציוני הכ"ח, נבחר ליושב ראש הוועד הפועל הציוני העולמי. הוא קיים קשר הדוק עם ראשי התנועה הציונית בעולם ועם מנהיגי הקהילות היהודיות, וחזר וקרא ליהודי התפוצות לעלות ארצה. ב-1984 נבחר לכנסת פעם נוספת ושימש סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות עד שנת 1990.

שיחה בין ראש הממשלה לשעבר דוד בן גוריון לח"כ יצחק נבון

זכויות יוצרים: לע"מ

הנשיא החמישי של מדינת ישראל

"זכיתי לשרת את העם כנשיאו. אני נושא עימי חוויות אין קץ מהמגע הקרוב עם העם על כל שכבותיו, ואני חש אסיר תודה על האהבה המרובה שהרעיפו עליי." (יצחק נבון, "כל הדרך" עמ' 7)

ב-19 באפריל 1978, י"ב בניסן תשל"ח, נבחר יצחק נבון לנשיאה החמישי של מדינת ישראל וכיהן בתפקיד זה עד מאי 1983. כנשיא הרבה לסייר ברחבי הארץ והקפיד להגיע לעיירות הפיתוח, ליישובי ספר ולכפרי המיעוטים במטרה לזקוף את קומתן של אוכלוסיות שחשו מנותקות, לנטוע בתושבים תחושת שייכות ומסוגלות ולעודד את צעירי המקום לתרום את חלקם בהרמת קרנו של יישובם. נבון חתר לקירוב לבבות בין מרכיבי הפסיפס האנושי בארץ ופעל ללא הרף למציאת מסילות משותפות גם בין האוכלוסייה הערבית ליהודית במדינה, ולקידום השלום ויחסי ישראל עם העולם הערבי. על יכולת מופלאה זו של יצחק נבון לקרב בין לבבות, גם אלו שהמרחק ביניהם רב, עמד גם נשיא מצרים אנואר סאדאת כשסיכם את ביקורו ההיסטורי של הנשיא נבון במצרים בשנת 1980, באומרו כי "נבון כבש את ליבו של העם המצרי", לאחר שנאם בפני הפרלמנט המצרי בערבית רהוטה, בניב מצרי מדויק.

יצחק נבון נשבע אמונים בטקס ההשבעה לנשיאות בכנסת

זכויות יוצרים: לע"מ

שר החינוך התרבות

בין השנים 1984 עד שנת 1990 שימש יצחק נבון כשר החינוך והתרבות. עם כניסתו לתפקיד ניסח ארבעה יעדים מרכזיים: החינוך לערכים; החינוך לדמוקרטיה ודו קיום בין דתיים לחילוניים, בין עדות המזרח לעדות אשכנז ובין יהודים לערבים; החינוך המדעי-טכנולוגי; שיפור ההבעה בכתב ובעל-פה.

בתקופה זו יסד את מפעל "סל תרבות" – מיזם החושף את תלמידי ישראל למגוון אירועי תרבות ואומנות; יזם את מסעות התלמידים לפולין; הנהיג לימודי חובה של ערבית בבתי הספר הממלכתיים; הגה את תכנית "אשכולות" ליצירת קשרים קבועים בין בתי ספר ממגזרים שונים ותכנית "ילדים מלמדים ילדים" שבה תלמידי כתה ז' יהודים וערבים מלמדים זה את זה את שפת אמם ותרבותם; והיה מעורב רבות בהקמתה של "החברה למתנ"סים" ועוד קודם לכן בהקמתה של "אמנות לעם" על מנת לנסות לפתור באמצעות מרכזים קהילתיים את בעיות התרבות והחברה בעיירות הפיתוח ובשכונות המצוקה.

שר החינוך והתרבות יצחק נבון מבקר תלמידים - עולים חדשים מאתיופיה

זכויות יוצרים: לע"מ

תפקידים ציבוריים

לקראת שנת 1992 כיהן כיושב ראש המועצה הציבורית לציון 500 שנה לגירוש יהודי ספרד. בהיותו שר חינוך חתם על הסכם תרבות בין ממשלות ספרד וישראל במדריד. על תרומתו רבת השנים לפיתוח ולקידום הקשרים בין ישראל לספרד ועל פעילותו הענפה לשימור שפת הלאדינו וטיפוחה העניק לו מלך ספרד את האות היוקרתי "הצלב הגדול של השירות הציבורי".

לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים כיהן כיושב ראש של גופים ציבוריים המשקפים במהותם את אישיותו ואמונתו. נוסף על תפקידו כיושב ראש הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, כיהן כנשיא כבוד של האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים וכיושב ראש חברת נאות קדומים – השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל. כמו כן, שימש נשיא המרכז למורשת יהדות צפון אפריקה, נשיא כבוד של "קרן אברהם" – לעידוד וקידום הבנה ודו קיום יהודי-ערבי, יושב ראש חבר השופטים של חידון התנ"ך, נשיא ארגון "ההגנה" ונשיא מוסדות יד בן-גוריון.

עם מלך ספרד חואן קרלוס ואופירה, בקבלת פנים בארמון במדריד במסגרת הארועים לציון 500 שנים לגירוש יהודי ספרד, 1992

צילום: יעקב סער, לע"מ

סופר ומחזאי

נבון היה איש יצירה וכתיבה. בין יצירותיו הולך ברקידה; שישה ימים ושבעה שערים; מגילת הזקנים אשר בכותל המערבי ועוד סיפורים קצרים שכתב. לאחר שהגה את הטקסט למופע הקונצרטנטי רומנסרו ספרדי, הוצג בשנת 1970 המחזמר בוסתן ספרדי פרי עטו. בשנות השבעים של המאה העשרים הועלתה ההצגה מאות פעמים, והיום, בגרסתה המחודשת משנת 1998, היא מוצגת ברציפות על ידי התיאטרון הלאומי "הבימה".

משתתפי המחזה "בוסתן ספרדי", בערב הבכורה עם יצחק נבון ודוד בן גוריון

זכויות יוצרים: מולה את הרמתי

איש משפחה

בשנת 1963 נישא יצחק נבון לאופירה ארז, פסיכולוגית שיקומית אשר פעלה למען ילדים בעלי מוגבלויות ולקידום מעמד האישה. לזוג שני ילדים, נעמה וארז. בשנת 1993, בתום מאבק ממושך, נפטרה אופירה ממחלת הסרטן. בשנת 2008, לאחר שנות זוגיות ארוכות, התחתן עם מירי שפיר, מעצבת תכשיטים ואופנה, העוסקת בציור ובכתיבה. מירי עמדה לצידו 20 שנים עד ליום מותו.

יצחק נבון נפטר בכ"ד בחשוון התשע"ו, 6 בנובמבר 2015, כשהוא מותיר מאחוריו יותר משבעה עשורים של פעילות ציבורית ענפה.

המשפחה הנשיאותית - נשיא המדינה יצחק נבון, הגב' אופירה נבון והילדים נעמה וארז

זכויות יוצרים: לע"מ

רקע משפחתי

הנשיא יצחק נבון, דור 12 בירושלים, נולד בשנת 1921 בירושלים, צאצא למשפחת אביו מקהילת יוצאי ספרד שעלתה מתורכיה בשנת 1670, ומצד אמו הוא נצר למשפחת הרב חיים בן עטר ממרוקו, בעל הספר "אור החיים", שהגיעה לעיר בשנת 1884.

בני משפחתו הענפה והוותיקה של נבון היו מבוני ירושלים. הידוע בהם הוא יוסף ביי נבון אשר הקים שכונות ומבנים ברחבי העיר, כשהבולט במפעליו היה בניית מסילת הרכבת לירושלים.

הנשיא נבון אהב את ירושלים וחי בה כל ימי חייו. את השכלתו אף כן רכש בעיר, עת למד ב"תיכון שליד האוניברסיטה" והמשיך ללימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית. טרם הקמת המדינה, שימש נבון כראש המחלקה הערבית של שירות הידיעות של ההגנה באזור ירושלים. למחלקה הייתה חשיבות עצומה והידיעות שנאספו בה השפיעו על מהלכי הקרבות, ואף הכריעו חלק מהן, בואכה שחרור ירושלים.

העיר, על מכאוביה, אנשיה, גווניה וסיפוריה שזורה כחוט השָני בכל יצירותיו של יצחק נבון; חבריו שנפלו עליה במאבק על המדינה שבדרך ובניה שהלכו על משמר חומותיה היו היסוד ל"ששת הימים ושבעת השערים"; שכונת אוהל משה בה גדל הייתה ההשראה למחזה "בוסתן ספרדי" –  המתאר חיים שהיינו מבקשים לעצמנו – חיי שותפות בין כל חלקי העם; כמיהה חיה ופועמת לאפשרות לחיות ביחד – דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים, ערבים ויהודים…

חתונת יוסף ומרים נבון – הוריו של יצחק נבון

זכויות יוצרים: תצלום פרטי

למידע נוסף לחצו כאן: